שמירה על בטיחות: חימום באמצעות אור אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
התקנת למפות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה אינה פשוטה כמו החלפת נורה רגילה. יש כאן צורך להתמודד עם אדי מים, טיפות מים ולחות גבוהה. בסביבות כאלה, הלחות לא רק גורמת לחלודה בציוד – היא גם יוצרת מסלול לחשמל להגיע למקומות שבהם הוא לא צריך להגיע.
כדי לשמור על בטיחות, אנו עוזבים את המפרטים הסטנדרטיים ועוברים לשימוש במארזים בעלי רמת הגנה IP65. הסוד האמיתי נעוץ בדרך שבה אנו מטפלים במקום בו הצינור של הקוורץ נמצא במגע עם מקור החשמל.
התמודדות עם הלחות
אדי המים הם דבר מסוכן – הם יכולים לחדור למארז הרגיל דרך הסדקים הקטנים ביותר. כשהם נמצאים בפנים, הם מתעבים על חיבורי הלמפה. אם אתם משתמשים בחיבורים רגילים, אתם בעצם מבקשים שיהיו הבזקים.
אנו מונעים זאת על ידי שימוש בחיבורים אטומים ובמארזים בעלי רמת הגנה IP65. כך החלקים הפנימיים של המכשיר נשארים יבשים לחלוטין. אך אנו לא סומכים רק על חיבור אחד – אנו משתמשים בשני מכשולים. זה כמו ללבוש שני מעילי גשם – כדי להיות בטוחים שהחלקים החיים של המכשיר לא יגעו במשטחים לחים.
חיבורי החשמל והקרקע
בתוך המכשיר, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסיליקון בעלי עמידות גבוהה לחום. למה? כי המעטפות הרגילות יכולות להימס בחום, וכך הנחושת החשופה עלולה לגרום לנזקים.
אנו גם מחברים חוט קרקע מיוחד למסגרת המתכתית. אם משהו נכשל בתוך המכשיר, הזרם יגרום לניתוק מיידי של החשמל. כך המעטפת החיצונית לא נהפכת ל”חשמלית”, וזה בדיוק מה שאנו רוצים למנוע כשאנו יוצאים מהמקלחת.
ובבקשה, שימשו גם מגן RCD או GFCI. ברצינות – לא משנה כמה טוב החיבור, רק עם רף ניתוק של 30mA ניתן לישון בשקט, בטוחים שכולם בטוחים.
הפשרה
יש חיסרון אחד: כשמאטמים את המכשיר כל כך היטב, האוויר לא יכול לעבור דרכו. הלמפה נשארת בטוחה מפני המים, אך החום נאגר בתוך המארז הרבה יותר מהר מאשר במכשיר שנמצא באוויר הפתוח. זה אומר שצריך להיות זהירים עם מנגנוני הפסקת החום.
אם מכניסים יותר מדי וואטים למכשיר קטן ואטום, מנגנון ההגנה יפעל כל הזמן ויפסיק את הפעולה של המכשיר. זו צריכה להיות איזון – צריך להתאים את רמת החום לגודל המארז, אחרת נצטרך להתמודד עם הפסקות חשמל כל הזמן.