למה אסור לשחק עם צינורות קוורץ בחדר האמבטיה
אם אתם מנסים להתקין מחמם בחדר האמבטיה, אתם מנהלים מאבק חסר סיכוי נגד הלחות והמים שנופלים על המחמם. מנורת אינפרא-אדום רגילה? שכחו מזה – תצטרכו להחליף אותה כבר לאחר שבוע, או אפילו מהר יותר. צריך מחמם שיוכל לעמוד בתנאי הלחות הקיצוניים, כלומר עם דירוג עמידות IPX5, וצינורות קוורץ שלא יתנפצו.
בעיית הטמפרטורות הקיצוניות
צינורות הקוורץ מתחממים מאוד כדי לייצר את החום שאנו אוהבים. אבל דמיינו: הצינורור מאיר בצבע אדום, וטיפה אחת של מים קרים פוגעת בו. זו הנקודה שבה המצב נהיה מסוכן. רוב הזכוכיות אינן יכולות לעמוד בשינוי טמפרטורה כה קיצוני. זה נקרא “הלם תרמי”, וזה עלול לגרום לצינורור להתנפץ מול העיניים שלכם. אנו משתמשים בסוג מסוים של קוורץ שיכול לעמוד בזה בלי להישבר. זו הדרך היחידה למנוע שברים של הצינורורות.
מניעת חדירת מים
יש גם את דירוג העמידות IPX5. במילים פשוטות, זה אומר שהמחמם יכול לעמוד בזרם מים מכל כיוון. אבל זה לא קשור רק למעטפת הפלסטיקית. חשוב שהחוטים והחיבורים יהיו אטומים. אם יש לחות שחודרת לחיבורים, עלולים להיווצר קצרים או שהרכיבים החוממים יישרפו מוקדם מדי. בנוסף, אף אחד לא רוצה לדאוג לבעיות של זרימת חשמל בזמן שהוא עומד בשלולית של מים.
האיזון הנכון
כולם רוצים שהמחמם שלהם יחמם מיד. כדי להשיג זאת, צריך הספק חשמלי גבוה. אבל יש בעיה: הפעלת הספק גבוה על צינורור קטן יוצרת לחץ רב. אם המעטפת של המחמם צפופה מדי והאוויר לא יכול לזרום, החום יצטבר. זו הדרך שבה הצינורור יישבר. הפתרון הוא פשוט: יש לאפשר למחמם “לנשום”. יש להשתמש בחוטים בעלי עובי מתאים, לוודא שהחיבורים אטומים, ולא לחסום את זרימת האוויר. כך ניתן ליצור מחמם שיעמוד בתנאי הלחות הקיצוניים.