תפסיקו לבזבז אנרגיה על תהליך האנילינג של הזכוכית
בואו נהיה כנים: תהליך האנילינג הוא בדרך כלל מקור גדול לבזבוז אנרגיה.
המתקנים המסורתיים משתמשים בכמויות אדירות של אנרגיה רק כדי לחמם את האוויר ואת קירות התנור. זו בזבוז. אתם משלמים על חימום החדר, ולא על חימום הזכוכית עצמה.
לכן אנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום. במקום לחמם את האוויר, הנורות האלו שולחות אנרגיה ישירות לפני הזכוכית. זו דרך יעילה יותר.
העברת החום למקום הנכון
הסוד לאנילינג יעיל הוא להגיע לטמפרטורה הרצויה במהירות, ולשמור עליה שם, מבלי שהחום יתפזר למקומות אחרים.
נורות האינפרא-אדום שלנו מספקות אנרגיה רבה בכל אורך הצינור. מכיוון שהן פוגעות באותם ספקטרומים שהזכוכית קולטת, הזכוכית נמצאת באזור החימום זמן קצר יותר.
זמן קצר יותר בתנור פירושו צריכת אנרגיה נמוכה יותר לכל מטר רבוע. חשבון החשמל שלכם יודה לכם על כך.
הפרטים הטכניים
אנו בונים את המתקנים האלו באמצעות מעטפות קוורץ באיכות גבוהה. למה? כי תהליכי חימום מהירים יוצרים לחץ תרמי גדול, וחומרים זולים עלולים להישבר. אנו גם מכווננים את החוטים של הנורות למתח מסוים, כך שלא תצטרכו להחליף את הנורות כל שבועיים.
בנוסף, מכיוון שהקרינה היא ישירה, אפשר להקטין את שטח התנור.
טיפ קטן: שימו לב למחזירי הקרינה. אם הם נפגעים או יוצאים מאיזון, 30% מהחום ילך לתקרה. שמרו עליהם מלוטשים. זו עבודה קטנה שיכולה לחסוך הרבה כסף.
כמה דברים לזכור
יש כאן עסקה – כשאתם מגדילים את עוצמת החום באמצעות נורות בעלות עוצמה גבוהה, גם הגלגלים והתומכים של המתקן סובלים מכך.
אתם חוסכים כסף בחימום הזכוכית, אך אי אפשר להתעלם ממערכת הקירור. אם קצוות הנורות נהיים חמים מדי, הקוורץ עלול להישבר. פשוט מאוד.
וודאו שהזרימה של האוויר מאוזנת. אתם רוצים שהזכוכית תיחמם, אך שקצוות הנורות יישארו קרים. אם תשמרו על איזון זה, הכל יעבוד כראוי.