למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים הרבים והטיפות שנופלות מהמקלחת, זה כמו חדר עינויים עבור רכיבי החימום. רוב המחממים פשוט נהרסים – הם נקורים או נקלעים לקצר חשמלי, ופתאום אתם צומרמרים בחדר קר.
נמאס לנו לראות את זה קורה, לכן שיפצנו את מחממי האינפרא-אדום שלנו כך שי�וכלו לשרוד בתנאים האלה.
התמודדות עם האדים
אתם יודעים איך המראה מתערפל מיד כשפותחים את המים החמים? אותו דבר קורה גם בתוך המחמם. אדי המים נערמים על החלקים הקרים, ויוצרים “גשר” שדרכו עובר החשמל למקומות שבהם הוא לא אמור להגיע. זו בדרך כלל הסיבה שהמחמם נהרס.
כדי למנוע זאת, אטמנו את המעטפת של המחמם והוספנו שכבת אטימה מיוחדת לרפלקטורים. במקום שטיפות המים יתערמו ויחסמו את החום, הן פשוט נופלות החוצה. כשהמנורה מתחממת, כל הלחות הנשארת נעלמת, בלי להשאיר סימנים מינרליים מכוערים.
מניעת חדירת מים
חדירת מים היא הגורם העיקרי להרס המחמם. זה פשוט מאוד.
השתמשנו באטמים חזקים כדי לשמור על החלקים הפנימיים של המחמם יבשים. כך, אם תשפכו בטעות מים על המחמם בזמן שאתם מרחיצים את הידיים או מתקלחים, המעגלים החשמליים יישארו בטוחים. כמו כן, הרחקנו את החוטים מהחלקים החמים ביותר של המחמם. למה? כי חום קיצוני גורם לבידוד החוטים להיהרס עם הזמן. על ידי הרחקת החוטים, המחמם יחזיק מעמד יותר זמן.
האיזון הנכון
החלק הקשה הוא למצוא את האיזון הנכון – אם אטמים את המחמם יותר מדי, הוא לא יוכל לנשום ויתחמם יותר מדי.
נאלצנו למצוא את הנקודה האידיאלית. עיצבנו מערכת אוורור שמאפשרת לאוויר לזרום פנימה כדי לקרר את המחמם, אך בו זמנית מונעת חדירת מים. זכרו – חייבים להשאיר מעט מרווח בין המחמם לתקרה. המחמם צריך את המרווח הזה כדי שיוכל לנשום ושהקירור הפאסיבי יעבוד כראוי.
בסופו של דבר, הכל תלוי בפרטים – האטמים, מתח פני השטח, העיצוב. רצינו מחמם שלא יעבוד רק לחורף אחד, אלא שיחמם אתכם שנים רבות, בלי להיהרס.